לעמוד הבית

מה בין אלרגיה לסרטן

. אלרגיה - או בעברית רָגֶשֶת - המונח הוכנס לרפואה ע"י רופא הילדים השוויצרי קלמנס וון פיקט - המילה מורכבת משני מילים יווניות כשמחברים אותם מקבלים את המילה אלרגן, אבל למען האמת קשה מאד להבין למה בחר דווקא במילים האלה : "allos"  שפירושו "אחר", ו "ergon" שפירושו "עבודה", יחד - עבודה אחרת (?1?). האלרגיה היא תופעה של תגובת יתר אלימה של מערכת החיסון לגורמים סביבתיים בלתי מזיקים לרוב, כגון אבק, אבקני פרחים, חומרים המצויים בסוגי מזון רגילים, ייצורים מקרוסקופיים באוויר (כמו קרדית האבק) וכו' ; למה הדבר דומה ? לכלב פינצ'ר קטן וצעקני המזעיף פנים ונובח על כל אדם שעובר ברחוב כאילו הוא בא לחמוס את הטריטוריה שהוא מופקד עליה ; אבל בעוד שהנביחות הרמות והדקיקות של הפינצ'ר מעוררות צחוק (במיוחד אצל כאלה שלא מתרגשים מכלבים), האלרגיה היא צרה צרורה, ומכמה סיבות : א. במקרה הטוב זה לא נעים - התגובה האלרגית גורמת לנו לצריבה בעין, התעטשויות, נזלת, פריחות, גירודים בעור וכיו"ב. ב. במקרים חמורים יותר, במיוחד באלרגיה למזון - קשיי נשימה, חנק, התנפחות הגוף, שלפוחיות על העור, שלשולים קשים ועוד. ג. היות והאלרגיה מפעילה ללא צורך את מערכת החיסון, זו האחרונה נחלשת מעודף שימוש, ובמקום להיות לנו לעזר, היא מפריעה למהלך החיים התקין. ד. סינדרום "זאב, זאב" - בגלל תגובת היתר הלא פרופורציונלית לגורמי סביבה, המוח לומד להתעלם מהתראותיה של מערכת החיסון ואז ממילא אנחנו חשופים לפטוגנים (גורמי מחלה) אמיתיים. סרטן - בזמן שאלרגיה זה לא נעים ושולי מבחינת אחוזי תמותה, לא כך הסרטן - מהווה היום כ-13% מגורמי התמותה בעולם !! - ומה עם הסבל האינסופי שנגרם לחולה ולסביבתו ?! מאפייני הסרטן באופן כללי, הם שלושה : א. גידול הנגרם מהתחלקות לא מבוקרת של תאים - בד"כ איבחונו כגידול סרטני הוא באמצעות ביופסיה, דגימת רקמה (המקור יווני  bio = חיים, opsys = מבט) שנבדקת במעבדה ובאמצעותה מחליטים אם הגידול סרטני או שפיר. ב. פלישה, הדבקה ולפעמים הרס של רקמות שכנות ג. הסעה של ה אה-נומליה ממקום היווצרה הראשוני ליתר הגוף באמצעות מחזור הדם או הלימפה. לכאורה שני קצוות - האלרגיה הגורמת לאי-נעימות והסרטן, הגורם למוות - אז למה בכל זאת כרכתי אותם בכפיפה אחת, קרי המאמר הזה ? התשובה היא פשוטה מכפי שניתן היה לשער - באלרגיה יש תגובת יתר של גופנו לאלרגנים (גורמי אלרגיה) שונים, ובסרטן, יש תגובת יתר שלנו ושל המערכת הרפואית סביבנו. ננסה לבדוק למה : א. המערכת הרפואית נמצאת בשלב של ניסויים בכל המחלות הכבדות, כשהרבה תקציבי פיתוח לתרופות ומכשירים נופלים בחיקו של חקר הסרטן - התרופות שמפותחות ע"י התעשייה הפרמצבטית עוברים בד"כ את שלב α של הניסויים, דהיינו ניסוי בחיות מעבדה, ובשלב β אין מספיק מתנדבים ואז המטלה עוברת ליחידות מחקר מתוקצבות היטב בבתי החולים - למחלקות האלה יש אינטרס מובהק לשתף כמה שיותר חולים במחקר, כי על כל חולה כז יש תוספת תקצוב !?!?! ב. החולים עצמם ובני משפחותיהם נכנסים ל"עטרף" ומחפשים את הרופאים ואת בתי החולים ה"מתקדמים" ביותר לטיפול (זכרו סעיף קודם), ומוטב שעה אחת קודם. וכאן נעצור רגע ונחשוב - כמה פעמים שמעתם את המשפט הבא : "לא כאב לו כלום, סתם עשה בדיקות שגרתיות וגילו לו את המחלה - ותוך חודשיים הוא לא היה אתנו " - צאו וחשבו מה זה אומר - שאם לא היה עושה את הבדיקות היה עד היום חי וקיים ? האם היה עושה את הבדיקות אחרי מספר חדשים/שנים יכול להיות שלא היו מגלים כלום ? האם יש קונסטלציות בתוך גופנו שלא אנחנו, לא הרפואה ולא המכשירים המתקדמים ביותר יודעים לפענח נכון ? האם אין להיטות יתר של המערכת הרפואית להוסיף לעצמה ITEM ? האם הביופסיה עצמה, שהיא ללא צל של ספק תהליך מאד פולשנ י - לא גורם לעירור התהליכים הסרטניים, האם שימוש ללא שהיות ב"תותחים הכבדים" ככימוטרפיה והקרנות הוא לא בבחינת ירייה ברובה ציד על כמה יתושים תורדניים וע"י כך לא רק הורגים את היתושים אלא גם הורסים את החדר ? האם לא שווה לעצור רגע ולחשוב, ב COOL , ללא לחץ, מה נכון לעשות ? אולי לבקש דעה שניה, שלישית רביעית וכן הלאה ? האם רפואה אחרת יכולה לעזור כאן ? מקרה אמיתי שקורה בימים אלה - קרוב משפחה בן קרוב ל-90 חלה, לא עלינו, בסוג נפוץ ולא סימפטי של סרטן - לימפומה - לכשהתגלתה המחלה, טופל, מפאת גילו המתקדם, בטיפולי הקרנות מתונים ולאחר תקופה קצרה חזר לעצמו לחלוטין - הרגיש טוב, מצב הרוח שלו השתפר, התיאבון חזר אליו והכל נראה טוב - וביננו, בגיל הזה כל יום טוב הוא מתנה לא מובנת מאליה בכלל. בשלב זה פנה אל האדון הנ"ל הרופא המטפל והציע לו טיפול ביולוגי חדשני, ממש קל וללא תופעות לוואי - הדוד סרב בתוקף מאחר ואין מחליפים ציפור יפה ביד על שתי ציפורים מרוטות על העץ - אבל האונקולוג האסרטיבי לא אמר נואש מסרובו של זה ופנה לבנו של הדוד, עם אותם שיכנועים ודברי הוכחה נמרצים ואותו הוא כן הצליח לשכנע - הלז פנה לאביו ושכנע אותו באותות ובמופתים להסכים לטיפול ; בלית ברירה אבל עם הרגשה לא טובה בלב הדוד הסכים והתאשפז לטיפול. אתם כבר בטח ניחשתם שהטיפול היה קטסטרופה - באמצע הטיפול הדוד קיבל פרכוסים והקיא את נשמתו עד שנאלצו להפסיק את הטיפול - כמה שעות לאחר הניתוק מהמכשירים התבשרנו כולנו שהדוד סובל מקריסת מערכות כללית ובמשך יומיים היה בין שמיים וארץ - ברגע כתיבת שורות אלה הוא מתאושש לאיטו, על אף שאין שום בטחון ש"יצא מזה" כי הכליות שלו לא מתפקדות והא זקוק לדיאליזה פעמיים ביום. תסיקו אתם את המסקנות שלכם מסיפור זה - דאגת יתר או זדון ?! לסיכום החלק הזה - הדימיון בין אלרגיה לסרטן וכריכתם ככפיפה אחת נובעת מתגובתנו הבלתי מידתית לאויב, אמנם מר ואכזר, אבל אולי ניתן להכרעה. באשר לפתרנות הרפואה המשלימה לסרטן, לצערי, לא איש בשורות אנוכי - הרפואה האחרת (רפואה סינית, הומיאופתיה, נטורופתיה וכו') לא הורשתה להתפתח למימדים שיכולים להציע פתרון אלטרנטיבי - לרפואה הזו אין תקציבים, הרופאים והמערכת הרפואית מתייחסים אליה בביטול ובין המטפלים יש שרלטנים לרוב, שעיניהם נשואות לכספי החולים יותר מאשר לרווחתם - מה לעשות, בתוך עמי אני חי ; אמנם, יש כמה נסיונות ספורדיים, בעיקר בארה"ב, באמצעות חוות מבודדות,  לייצר פתרון המבוסס על תזונה ומיני טיפולים טבעיים, אבל זה מעט מידי, עני מידי ולכן גם תוצאות טיפוליהם לא מובהקים, וחבל שכך. . ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר - בטיפולים נכונים, ברוב ענפי הרפואה המשלימה, ניתן להקטין את ההשפעות השליליות של הטיפולים הכבדים כמו כימותרפיה, הקרנות וניתוחים, ואפשר לתת איכות חיים לחולה הנמצא בטיפול - ועל כך יש הסכמה גורפת, גם מצד מוסדות הבריאות הקונבנציונליים.